#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסו. האם נוהג חדש בחו""ל ומדוע? "	"לרבי ישמעאל אין נוהג חדש בחו""ל ומה דכתיב ביה מושב שאף בארץ לא נתחייבו אלא לאחר ירושה וישיבה. לר""ע ור""א נוהג דמושב דכתיב ביה - בכל מקום שאתם יושבים."	קידושין לז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסז. האם קרבו נסכים בקרבן יחיד בבמת ציבור ומדוע 1) במדבר 2) תוך י""ד שנה 3) לאחר י""ד שנה? "	"1), 2) לר' ישמעאל לא קרבו דס""ל שכל מקום שנאמר בו מושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה לר""ע קרבו וס""ל שביאה ומושב נכתבו לחייב נסכים בבמת יחיד.<br>3) גם ר' ישמעאל מודה שקרבו שהרי היו לאחר ירושה וישיבה."	קידושין לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסח. האם קרבו נסכים בבמת יחיד תוך י""ד שנה ומדוע? "	"לר' ישמעאל לא קרבו מדכתיב אשר אני נותן לכם - בבמה הנוהגת לכולכם. לר""ע קרבו ופרש""י (בד""ה ור""ע) דר""ע סבר שקרבו נסכים ליחיד במדבר משקרבו לרבים, הלכך על כרחך אי להטעינה נסכים לבמה גדולה לא אצטריך קרא שכבר טעונה ועומדת, וביאה האמורה כאן לא הוזכרה אלא מפני במת יחיד<br>שהותרה בביאתם לגלגל כל י""ד שנה ובא הכתוב להטעינה נסכים."	קידושין לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסט. מדוע לא הקריבו ישראל במדבר אלא פסח אחד ומדוע הוא גנותם? 	"כתבו התוס' (ד""ה לא) דסבירא להו כתנא דאמר שכל מקום שנאמר ביאה אינו אלא אחר ירושה וישיבה ובפסח נאמר ביאה [והפסח שעשו היה ע""פ הדיבור] וגנותם היתה שנשתהו ליכנס לארץ עד מ' שנה מפני עון מרגלים ולפיכך לא נצטוו ואם היו זוכים ליכנס לארץ מיד היו מצווים מיד. עוד י""ל דס""ל כי האי תנא דאמר דביאה דכתיב גבי פסח משמע עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ ולא עשו כי אם פסח אחד לפי שהיו רובם ערלים וכתיב כל ערל לא יאכל בו והיינו גנותם. ולא מלו כיון שלא נשבה להם רוח צפונית לפי שהיו נזופים בעון מרגלים."	קידושין תוס' לז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קע.   באלו דברים נאמר מושב אע""פ שהם חובת הגוף ומדוע? "	"שבת, ומשום שנכתבה בפרשת מועדות הו""א שצריך קידוש ב""ד כמועדות קמ""ל בכל מושבותיהם שאין חילוק בין יהודה לשאר מקומות ובאמת א""צ קידוש ב""ד [ויעוין בהעמק דבר (ויקרא כג ג)]. חלב ודם, שנכתבו בפרשת הקרבנות הו""א שאינם אסורים אלא בזמן שיש קרבנות. מצה, ומשום דכתיב בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו הו""א שאין חיוב אלא בזמן שיש פסח."	קידושין לז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעח. לסיכום מה הן השיטות לגבי האיסור בחו""ל [האם אסור ומנין] 1) חדש 2) ודאי ערלה 3) כלאי הכרם? "	"1) לת""ק דמתניתין לר' ישמעאל ולראב""ש מותר, כי ""מושב"" היינו אחרי ירושה וישיבה. לר' אליעזר ור""ע ורשב""י אסור מדאורייתא, כי מושב היינו כל מקום שאתם יושבים.<br>2) לרשב""י אסור מדאורייתא ק""ו מחדש. לתנא דמשנה דערלה וראבר""ש הלכה. לפי ר' יוחנן היינו הלמ""ס. לפי שמואל היינו הלכות מדינה. לר' אליעזר וחריפי דפומפדיתא אין ערלה בחו""ל.<br>3) לרשב""י אסור מדאורייתא ק""ו מחדש. לת""ק דמתניתין וראבר""ש ולתנא דמשנה דערלה אסור מדרבנן וגזרו כיון שבארץ אסור בהנאה, ולא מדאורייתא כי ""שדך"" ממעט זרעים של כלאי הכרם. לר""א מותר גם מדרבנן <sup>עג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  כן כתב רש""י ותוס'  (ד""ה תני)  השני סברו שלרבי אליעזר כלאים בתירוצם הראשון. אמנם בתירוצם אסורים מדרבנן. </span>"	קידושין לז. - לט:		
